הפצה – שילוב מסוים של הקרנל של לינוקס (מערכת ההפעלה עצמה) עם אוסף יישומים
פלוס תוכנה להתקנה (התקנת אותה הפצה).
רוב האנשים פשוט אומרים "לינוקס" כדי להתייחס להפצת לינוקס
מסוימת.
קיימות הפצות רבות של לינוקס וכל אחת בנויה ממערכת ההפעלה לינוקס ("הליבה") ומהחבילות
העיקריות הבאות:
- X Window System – ממשק משתמש גרפי (GUI).
- שולחן עבודה גרפי אחד או יותר – הפופולאריים ביותר הם GNOME ו-KDE.
- אוסף יישומים – תוכנות לינוקס מגיעות בצורה "מוכן להפעלה", אבל קוד המקור (הפקודות שבהן בני האדם משתמשים כדי להגיד למחשב מה לעשות) כלול (או זמין) כמו גם מסמכי התיעוד.
הפצות הלינוקס העכשוויות כוללות מבחר גדול של תוכנות, כ"כ הרבה
עד שיש הפצות שדורשות יותר מתקליטור התקנה אחד.
חלק מההפצות של לינוקס, כגון Knopix ו-MEPIS, מגיעות בצורה Live CD/DVD. גרסת LIVE כוללת את הקרנל של לינוקס
וניתן להעלות ולהריץ אותה ישירות מה-CD/DVD בלי הצורך להתקין אותה
לפני. הפצה שמגיעה בצורת LIVE יכולה להיות שימושית אם
ברצוננו לנסות את ההפצה ולהתרשם ממנה לפני שמחליטים להתקין אותה.
הרבה הפצות של לינוקס הן מוצרים מסחריים שניתן לרכוש ברשת או בחנויות.
אם שמעתם על המושג קוד פתוח ועל הרישיון של GNU שנקרא GPL אתם עשויים לחשוב שאף אחד לא יכול למכור לינוקס
בכסף. למזלן של החברות שמוכרות הפצות לינוקס, ה-GPL מתיר מכירת הפצות לינוקס
בכסף אך דורש שהתוכנות יופצו בצורת קוד פתוח כך שכל אחד יוכל להעתיק ולהפיץ
את התוכנה בקוד פתוח. הפצות רבות זמינות בחינם תחת ה-GPL, מה שאומר שניתן להוריד
כמה עותקים שרוצים.
מספור גרסאות הקרנל של לינוקס
גרסאות הקרנל ממוספרות בצורה הבאה: 1.x.y או 2.x.y לפי התבנית
הזאת: major.minor.patch. המספר בהתחלה וה-x (ה-MAJOR וה-MINOR בהתאמה) מעידים
על מס' הגרסה וה-y (ה-PATCH) מעיד על רמת התיקונים
בגרסה. חשוב לשים לב!!! כאשר ה-x (ה-MINOR) הוא מספר זוגי אז מדובר בגרסה יציבה וכאשר הוא אי-זוגי אז מדובר
בגרסת ביטא שמיועדת למפתחים ולא מומלץ להתקין אותה לשימוש יום-יומי. לדוגמא:
גרסה 2.6.14 היא גרסה יציבה של Linux kernel. גרסה 2.7.5 היא גרסת
ביטא. ניתן לקרוא על הגרסאות של LINUX KERNEL באתר www.kernel.org.
מספור הגרסאות של הפצות לינוקס
הגרסאות של הפצות לינוקס ממוספרות בד"כ לפי הפורמט x.y כאשר x זה ה-MAJOR ו-y זה ה-MINOR. כאן אין
חשיבות למספרים זוגיים או אי-זוגיים. גרסאות של הפצות לינוקס משוחררות
בד"כ מדי 6-9 חודשים.
Linux Standard Base (LSB)
מערכת לינוקס הפכה למספיק חשובה כדי שיהיה לה תקן (סטנדרט). התקן נקרא
LINUX STANDARD BASE או בקיצור LSB ומטרתו היא למנוע הבדלים מהותיים בין ההפצות כך
שיהיה ניתן לנייד יישומים בין ההפצות השונות, כלומר שיישום יוכל לרוץ בכל הפצה של
לינוקס (או יוניקס). LSB 4.0 שוחרר ב-11/11/2008.
ממה מורכבת הפצה?
הפצת LINUX מגיעה עם הקרנל של לינוקס
פלוס המון כלים וחבילות תוכנה כגון שולחן/נות עבודה, שרתי אינטרנט, כלי תכנות
לכתיבת תוכנות חדשות ועוד.
לב ליבה של ההפצה מורכב מאוסף של תוכנות שהגיעו מפרויקט GNU. לומדים להכיר את הכלים האלה רק אם משתמשים במערכת לינוקס באמצעות
טרמינל שזה סוג של command-line interface (CLI), או בעברית פשוטה – שורת הפקודה
(כמו ה-CMD בווינדוס). הכלים של גנו זה אחד החלקים
הבסיסיים ביותר בכל הפצה של לינוקס.
כמשתמשי לינוקס ייתכן ולא תשימו לב עד כמה ההפצות נשענות על כלים של GNU. כמעט כל משימה שמבצעים בלינוקס קשורה בתוכנה אחת או יותר של GNU. לדוגמא: גם ה-GNOME (שולחן עבודה גרפי) וגם
המפרש של אפליקציית הפקודה (BASH SHELL) הם כלים של גנו. דרך
אגב, SHELL הוא היישום שבו מזינים פקודות שלאחריהן הוא
מריץ תוכניות בתגובה לפקודות שהוזנו. ישנן
חבילות תוכנה של GNU נפוצות מאוד שמגיעות כמעט
בכל הפצה.
GNU
נזכיר בקצרה שאת פרויקט גנו התחיל ריצ'רד
סטולמן בשנת 1984 במטרה ליצור מערכת הפעלה דומה ליוניקס שתהיה חופשית לחלוטין.
פרויקט גנו פיתח כמעט את כל מה שדרוש למערכת הפעלה פרט לליבה (KERNEL) של מערכת ההפעלה.
כל התוכנות מהפרויקט הופצו תחת הרישיון GPL. לקריאה בהרחבה על רישיון GPL.
|
מה עוד יש בהפצה?
X Window System או בקצרה X – מספק תכונות בסיסיות של הצגת חלונות על המסך, אך בשונה מ-Microsoft Windows אין לזה מראה ספציפי עבור אפליקציות גרפיות.
שולחן עבודה גרפי – הפצות לינוקס מכילות 1 או 2 שולחנות עבודה גרפיים: KDE (K Desktop Environment) ו- (GNOME (GNU Object Model Environment. אם שניהם מותקנים ניתן לבחור איזה מהם ישמש כברירת מחדל ואפשר גם להחליף ביניהם. GNOME ו-KDE מספקים שולחנות עבודה דומים לאלה של ווינדוס ו-MAC.
אפליקציות גרפיות נוספות – לדוגמא: GIMP עבור עבודה עם תמונות (דומה לפוטושופ), LibreOffice עבור עבודה מסמכים (כמו MICROSOFT OFFICE).
רשת – לינוקס מגיעה עם כל מה שצריך בשביל עבודה ברשת והחלפת מידע עם מערכות אחרות. לינוקס יודעת לעבוד בפרוטוקול TCP/IP ועם כל יישום שעובד בפרוטוקול הזה.
שרתי אינטרנט – עבודה ברשת כוללת מגוון אלמנטים כגון גלישה באינטרנט, שליחת מיילים, העלאה והורדת קבצים, התחברות מרחוק וכו'. כל מחשב עם מערכת LINUX יכול להציע את שירותי הרשת הנ"ל. אפשר במערכת לינוקס ליישם שרת דואר, שרת אינטרנט (APACHE), שרת FTP, שרת TELNET ועוד.
פיתוח תוכנה – לינוקס מותאמת היטב לפיתוח תוכנה. היא מגיעה עם כלים רבים כגון COMPILER, DEBUGGER, עורך טקסט, ספריות של קוד, ועוד.
דוקומנטציה – אם אתם משתמשים בפקודות לינוקס ניתן להיעזר במדריכים המובנים המכונים man כדי לראות איך להשתמש בפקודה מסוימת. שולחנות העבודה (GNOME, KDE) מכילים אף הם תפריטי עזרה שיסייעו בביצוע פעולות. כמו כן קיים המון חומר ברשת אודות לינוקס שניתן להיעזר בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה