הייחודיות של מערכת ההפעלה לינוקס

ישנם 2 הבדלים בסיסיים שמבדילים את LINUX משאר מערכות ההפעלה:

1. לינוקס פועלת תחת הרישיון הייחודי GNU General Public License (GPL).
2. לינוקס מפותחת ומתוחזקת ע"י צוות מפתחים שמתנדבים מכל העולם ועובדים ביחד באמצעות האינטרנט.

LINUX זאת מערכת הפעלה מצוינת מהרבה סיבות. החבר'ה שבנו אותה מהיסוד רצו שהיא תהיה:

• ריבוי משתמשים - יותר ממשתמש אחד יכולים להיות מחוברים לאותו מחשב בו זמנית.
• ריבוי תהליכים - היכולת להיות מולטי-טאסקינג מאפשרת לליבת מערכת ההפעלה ללהטט ביעילות בין מס' תוכניות שרצות בבת אחת. זה חיוני בשביל לספק שירותים רבים במחשב אחד.
• ריבוי פלטפורמות* – נכון להיום לינוקס מסוגלת לרוץ על 24 פלטפורמות (סוגי חומרה), ובכללם מחשבים מבוססי אינטל, Digital/Compaq Alpha, מחשבי APPLE, פלטפורמות Sun SPARK ו-Amiga, ומחשבים מבוססי StrongARM.
• יכולת פעולה הדדית – לינוקס משחק יפה עם רוב הפרוטוקולים ומערכות ההפעלה השונות, דבר המאפשר אינטראקציה עם משתמשים ומחשבים שמריצים Windows, Unix, מערכות Mac OS 9 ו-OS X, ומערכות הפעלה נוספות.
• יכולת התרחבות – גם אם צרכי המחשוב גדלים תמיד אפשר לסמוך על LINUX לגדול ביחד איתם. אותה מערכת לינוקס יכולה לרוץ על מחשב שולחני כמו גם על שרת תעשייתי חזק.
• ניידות – לינוקס נכתבה ברובה בשפת התכנות C. שפת C נוצרה במיוחד בשביל לכתוב תוכנות ברמת מערכת ההפעלה ולכן ניתן בקלות יחסית להעביר (לתרגם) אותה לעבוד על חומרת מחשב חדשה.
• גמישות – ניתן להגדיר את מערכת לינוקס לעבוד כמארח רשת, ראוטר, תחנת עבודה גראפית, מחשב למשרד, מחשב מדיה ביתי, שרת קבצים, שרת אינטרנט, קלאסטר, או כל מכשיר מחשובי שניתן לחשוב עליו.
• יציבות – הקרנל של לינוקס (מערכת ההפעלה עצמה) השיגה רמת בשלות שגורמת לרוב מפתחי התוכנה לקנא. אין זה חריג לשמוע דיווחים על שרתי לינוקס שרצים במשך שנים ללא קריסות. 
• יעילות – המבנה המודולרי של לינוקס מאפשר לכלול רק את הרכיבים הנחוצים להרצת השירותים הרצויים. אפילו מחשבי פנטיום ישנים יכולים להריץ לינוקס ולהפוך שוב לשימושיים.
• חופשי! – הפן המעניין ביותר של לינוקס בעבור רוב האנשים הוא העובדה שזאת תוכנה חופשית.

* האם לינוקס יכולה לרוץ על כל מחשב?

לינוקס יכולה לרוץ על סוגים רבים של מחשבים, ובנוסף קיימות כ"כ הרבה הפצות ככה שנראה שהיא באמת יכולה לרוץ כמעט על סוג מחשב.

לינוס טורוולדס (בעזרתם של מתכנתים נוספים) פיתח את לינוקס עבור המעבדים של אינטל מסדרת 80x86 ומעבדי פנטיום. המעבדים האלה מוכרים גם כמעבדים מארכיטקטורה IA32 או i386 כי הם תומכים את סט הפקודות של מעבדי 80386.

כיום, קיימת מערכת לינוקס עבור מערכות מבוססות סוגים נוספים של מעבדים כגון:

AMD64 - מעבדי 64 ביט של AMD

משפחת Motorola 68000

Alpha AXPs

Sun SPARCs ו- UltraSPARCs

Hewlett-Packard’s HP PA-RISC

מעבדי PowerPC ו- PowerPC64

MIPS R4x00 ו-  R5x00

חברת IBM שחררה גרסת לינוקס משלה עבור ה-mainframes (מחשבים מרכזיים) שלה S/390 וסדרת z. מס' הפצות פופולריות של לינוקס כדוגמת Ubuntu ו-Fedora יכולות לרוץ על קונסולת המשחקים Sony Playstation 3.